אני חולה. ומתבכיינת. הימים האחרונים עברו עלי בשיעול, קוצר נשימה, חום, הרגשה כללית רעה וים של שעמום. כבר כמה שנים שאני מתגאה בכך שלא הייתי חולה באמת כבר כמה שנים (חוץ מתופעות פסיכסומטיות שתקפו אותי בצבא, אך לא היה בהן חולי של ממש) וכנראה שהגורל הטה אוזנו והחליט להראות לי מה זה. ובכן הוא נתן מנה אחת אפיים וכך כל השבוע שכבתי לי במיטתי, חולה עד מאוד, מקבלת טיפול מלכותי מבני המשפחה (החלק הטוב של העניין) ומחכה להחלמה. אני עדיין חולה אך מקווה להחלים עד יום הולדתי שיחול בעוד יומיים ובינתיים דואגת משלל המשימות הבית-ספריות שמצטברות בצד... כנראה שלגוף יש את הדרכים שלו לומר שהוא זקוק למנוחה וכנראה שהעומס של הזמן האחרון לא הותיר לגוף ברירה אחרת. וכך כשהררי תרופות מונחים לצדי נזכרתי לי בשיר הקסום הזה מתוך מרי פופינס שהוא כל כך אופטימי ובגרסת הבית כפית הסוכר מוחלפת בכפית של דבש ומתווספת לתה חם עם חלב.
In ev'ry job that must be done
There is an element of fun
you find the fun and snap!
The job's a game
Nad ev'ry task you undertake
Becomes a piece of cake
A lark! Aspree!
It's very clear to me
That a...
Spoonful of sugar helps the medicine go down
The medicine go down-wown
The medicine go down
Just a spoonful of sugar helps the medicine go down
In a most delightful way
A robin feathering his nest
Has very little time to rest
While gathering his
Bits of twine and twig
Though quite intent in his pursuit
He has a merry tune to toot
He knows a song
Will move the job along
For a...
Spoonful of sugar helps the medicine go down
The medicine go down-wown
The medicine go down
Just a spoonful of sugar helps the medicine go down
In a most delightful way
No comments:
Post a Comment