מטבע הדברים לא ממש יוצא לי לכתוב על כך בבלוג אבל הגיע הזמן לספר שאני חובבת גדולה של הלבשה תחתונה. מלבד כמות התחתונים הרבה שברשותי והשמחה שמעוררת בי קנייתה של חזיה חדשה, יש במשפחתי היסטוריה רחבה של עיסוק בהלבשה תחתונה. למשפחתה של סבתי היתה חנות של לבנים בעיר קרקוב שבפולין עד שהגרמנים עשו את מה שעשו. מאוחר יותר, אולגה, דודתה של סבתי שהיגרה לאחר המלחמה לארצות הברית הקימה שם מותג הלבשה תחתונה הנושא את שמה. המותג המשגשג פעיל עד היום והוא מוכר לכל אשה אמריקאית. בהזדמנות אולי ארחיב בנושא ואולי גם אציג את האוסף הקטן של תחתוני הוינטג' שברשותי (אותם אני כמובן לא לובשת).
בעוד להלבשה התחתונה של פעם היה עידון, כיום לעתים קרובות ההלבשה התחתונה סובלת ממראה וולגרי וגס. מסיבה זו שמחתי לראות בתצוגת האופנה של טריומף שהתקיימה ביום רביעי האחרון תחתונים בגזרה גבוהה, שמסתירים כל מה שצריך מבלי להיראות סבתאיים. חבל שהם הופיעו בעיקר בגזרת הסטים הלבנים ופחות בצבעים נועזים יותר.
לתצוגה שהתקיימה במתחם התחנה לבשתי את שרשרת הזברה שלי אשר התגלתה כמסחטת מחמאות אך לצערי קשה לראותה בתמונה. מאחר והיא עתידה לככב עוד רבות על צווארי, אני יכולה להבטיח כי יהיו תמונות טובות יותר בקרוב.
לתצוגה שהתקיימה במתחם התחנה לבשתי את שרשרת הזברה שלי אשר התגלתה כמסחטת מחמאות אך לצערי קשה לראותה בתמונה. מאחר והיא עתידה לככב עוד רבות על צווארי, אני יכולה להבטיח כי יהיו תמונות טובות יותר בקרוב.
No comments:
Post a Comment