Back than we used to call it simply clothes

כשהיינו בכיתה ח', חברתי נינה ואני נהגנו לדבר הרבה על אופנה (האמת שאז קראנו לזה פשוט בגדים) והגענו למסקנה שעל אף אהבתנו הרבה לחצאיות ושמלות אין לנו לאן ללבוש אותן מלבד לארוחות משפחתיות רבות משתתפים בהן קוראים את ההגדה. בכיתה ח עוד לא ממש נהגנו לצאת לבלות ולבית הספר זה נראה לנו יותר מדי חגיגי וגם לא ממש מקובל. חשבנו וחשבנו ובסופו של דבר הגענו למסקנה שהדרך היחידה להשמיש את חצאיותינו היא להתחיל ללבוש אותן ללימודים למרות הכל. קבענו יום ובו שתינו באנו עם חצאית ומאז אותו יום הדבר הפך ללגיטימי עבורנו, ועם הזמן נראה לי שגם עבור אחרות. החצאית שבצילום היא אותה חצאית שנלבשה בפעם הראשונה לבית הספר (בשילוב עם טי שירט אדומה וסניקרס, אם אתם מוכרחים לדעת), היא היתה של אמי בצעירותה ועד היום היא משרתת אותי בנאמנות.

חוץ מזה אתמול היתה ההגשה האחרונה בהחלט שלי לסמסטר הנוכחי! כעת נותר לי עוד שבוע של חופש אמיתי, בלי מטלות לימודיות שטורדות את מנוחתי. מזג האויר התאים עצמו לאווירת החופש הגדול והחליט להתחפש לקיץ (פורים טרם הגיע, חבוב) ונראה לי שאם הייתי קצת יותר חברה של השמש והחול וודאי הייתי מבלה את היום בים.

חולצה - H&M
חצאית - וינטג'
נעליים - PRUNE ארגנטינה

When my friend Nina and I where in the 8th grade we used to talk a lot about fashion (well actually back than we used too call it simply clothes), we were bothered by the fact that we have plenty of skirts and dresses that we only wear to family dinners. At that time we didn't go out that much and we thought that skirts might seem too fancy for school. After long hours of thinking we figured out that the only way to change things is to start wearing our skirts to school, despite all. We set up a date in which both of us came to school wearing skirts and from that day on it became legitimate for us and I believe that for others as well. That skirt is the skirt I wore on that day (with a red T shirt and sneakers, if you have to know), it used to be my mom's when she was young and to this day I dress it very often.

shirt - H&M
skirt - vintage
shoes - PRUNE, Argentina