hello yellow

איור שאיירתי על בסיס פרסומת לאייץ אנד אם לשיעור איור אופנה | נעלי חלומותי מבית ג'יל סנדר

Step Forward

בשבוע שעבר עלה האתר המחודש של פאשן פורווד. למי שאינו בקיא בפרטים אומר בקצרה כי המגזין האינטרנטי הוקם לפני קצת למעלה משנה על ידי שלי פלג ועפר יגר, ללא ספק הבחורות הכי תותחיות בעיר (וגם מחוצה לה), ואחרי מספר חודשים של פעילות נמרצת נקנה על ידי מאקו. צעד לא קטן לחברותיי וצעד ענק לחובבי האופנה בארץ.

במגזין הנוכחי מופיעה הפקה יפהפיה עם ליאל דניר המושלמת והפקה נוספת שצילמה רוני כנעני בה הופקדתי אני על הסטיילינג והאיור.



הדוגמנית המופלאה היא לודה דולגונין לmc2, איפור ושיער הדר קדמן. את ההפקה בשלמותה תוכלו לראות כאן.

חוץ מזה בכל יום רביעי מתפרסם המדור שלי ציידת הוינטג', להלן המדור הראשון.

דרך המשי: מסע בעקבות צעיפי הרמס

אם תמצמצו יש סיכוי לא מבוטל שתפספסו את האביב. למרבה הצער העונה הכי מרגשת מבחינה אופנתית היא גם הקצרה ביותר אצלנו. אבל מכיוון שהאביב, קצר ככל שיהיה, הוא גם זה שמעניק לנו את השקיעות היפות ביותר ואת מזג האוויר הכי נעים, הוא בהחלט ראוי לפריטים מופלאים משלו, כמו למשל צעיף משי.

בראש המשפחה המוצלחת של צעיפי המשי עומד בית האופנה הצרפתי הוותיק הרמס. העסק של משפחת הרמס החל ב-1837 כסדנה לייצור ציוד לרוכבים. רק ב-1937, מאה שנה לאחר שהוקם, הוצגו לראשונה הצעיפים המפורסמים שנארגו ממשי סיני גולמי. מאז ועד היום יצרו בהרמס למעלה מ-2,500 עיצובים שונים וכל דגם מהם זוכה לשם ייחודי משלו המופיע על גבי הצעיף. המטפחות מעוטרות בדרך כלל בציורי סוסים, שרשראות, עלים, אלמנטים מוזהבים וסמלי יוקרה אחרים. ההדפסה נעשית בטכניקה ידנית מסורתית והשוליים נתפרים בעבודת יד. בהתאם להשקעה גם המחיר ממש לא מתאים לכל כיס – 130 דולר תעלה לכם מטפחת קטנה, ואם תרצו להתעטף בצעיף משי קשמיר גדול תצטרכו להשקיע כבר 980 דולר.

גרייס קלי, אודרי הפבורן, הילארי קלינטון ושרה ג'סיקה פרקר – כולן התעטפו בשלב זה או אחר בצעיפים של הרמס. אבל עבור רובנו האפשרות הריאלית לשים את היד על צעיף של המותג היא לחפש מציאות ברשת. באיביי ניתן להשיג צעיפים מקולקציות קודמות במחיר נמוך מהמחיר המקורי אך גם זה לא עסק זול. כמו כן לא קל להעריך את מידת האותנטיות של אותם צעיפים. בין השאר תוכלו לדעת שצעיף מזויף כאשר התפירה בשוליים יוצרת גלים ועיוותים בקצוות, אם הכיתוב "הרמס" מופיע בשחור או אם שמו של הצעיף אינו מופיע. אם תחליטו לוותר על תווית המותג הנכספת, ייפתח בפניכם צוהר לעולם שלם של מטפחות יפהפיות במחירים נמוכים בהרבה.
אבל גם כאשר המילה "משי" כלולה בחיפוש רבים מן הצעיפים שיופיעו עשויים בכלל פוליאסטר, בן דודו המרושע והסינתטי של המשי. קשה להבחין ביניהם רק על פי התמונה אך לרוב הרכב הבד יפורט על ידי המוכר. כשמדובר בוינטג' אין צורך להתפשר, מחירם של צעיפי המשי לא בהכרח גבוה יותר אך המגע והמראה היוקרתי שלהם עולים בהרבה על קרוביהם הסינתטיים.

איפה הייתי ומה עשיתי - חלק ב

וריאציה מאויירת על ההפקה הזו, נעשתה במסגרת שיעור איורי אופנה.

recent fashion illustrations

הזמן קצר והמלאכה מרובה. מאחר ואין לי דקה פנויה חשבתי שהדרך הטובה ביותר לעדכן את הבלוג תהיה לעשות קופי-פייסט מהקלסרים וספרי הסקיצות אל המסך. אך מסתבר שגם לסרוק ולצלם זו משימה הדורשת לא מעט זמן ובכל זאת טיפין טיפין אשתדל לפרסם מדי פעם את המתרחש מאחורי הקלעים. האיורים האלו נעשו במסגרת שיעור איורי אופנה, כאשר הדגש הוא על טכניקות האיור ולא על הבגדים.

השנה החדשה הבאה עלינו לטובה נפתחה אצלי במעבר דירה חגיגי ומשמח! זו גם הסיבה למחסור בעדכונים בעת האחרונה, מבטיחה פיצוי בקרוב. בינתיים אאחל לכל קוראי הבלוג ובני משפחותיהם שנה טובה ומתוקה, הרבה בריאות, אושר ומלא מתנות אופנתיות!

Daydreaming

אני צריכה לשבת ברגעים אלו וללמוד למבחן בתולדות האמנות או לחילופין לעבוד על העבודה באילוסטרייטור, אותה עלי להגיש בשבוע הבא. במקום זה אני מוצאת עצמי חולמת בהקיץ, כנראה סימן לכך שכוחותי הלימודיים תשו לחלוטין בתקופה האחרונה. אני צריכה למצוא מחדש את תחומי העניין שלי ולהיזכר מה אהבתי לעשות לפני השנה האינטנסיבית הזו אך מסתבר שאפילו דבר כל כך טריוויאלי אפשר לשכוח. בכל אופן כרגע אני אמורה לסלק את המחשבות הטורדניות הללו ולהושיב את עצמי לשולחן העבודה על מנת שאוכל לסיים את חובותי כלפי הסמסטר הנוכחי בהצלחה, כנראה שריח החופש פשוט משכר מדי.
כמובן שהפוסט הנוכחי הוא רק תירוץ לקום מהסיכומים והמצגות... האיורים הם מקטעים מתוך העבודה הסופית שהגשתי בקורס איור אופנה.

Right now I'm supposed to be studying for a test in the history of art or work on the Illustrator project I need to hand in next week, Instead I'm daydreaming. I keep trying to remember what I liked to do before this crazy year and what were my interests, couse as strange as it may sound, I kind of forgot. Anyway I shouldn't be thinking about those stuff right now, I should be sitting infront of my desk in order to finish all my duties towards this semester. Ain't easy.
Of course this post is just an excuse to leave my notebooks for a short while... the illustrations above are bits from my final project for fashion illustraion course.

The chosen one

לאחר לבטים רבים וסקיצות רבות ומרובות עוד יותר, נבחר לו הדגם המנצח לאחר שגבר על עשרות מתמודדים. אפרט קצת על הדגם: שמלה, עשויה משי לבן הנאסף לקפלים באזור הכתף (שתודגש באמצעות כרית כתפיים רצחנית), שם גם מתחילה הצביעה האדומה. השרוול עשוי 2 חלקים - חלק תחתון עשוי ויניל אדום ומבריק והחלק העליון עשוי קופרו - בד הדומה מעט למשי אך עבה יותר ובעל ברק עמום יותר. מספר גוונים של אדום, דומים מאוד אך לא זהים נפגשים במקום אחד, זהו אלמנט שרציתי מאוד שיתקיים בדגם שנתפר. מהכתף ועד סוף השרוול ישנו סטריפ של פרווה שמוכנס בין התפרים. עדיין מתלבטת בנוגע לכיסים בתפר הצד ובכלל הרגשת בלבול קלה מלווה אותי בימים האחרונים. המעבר משלב הסקיצות לשלב הביצוע אינו פשוט והוא בדרך כלל טומן בחובו שלל בעיות שנוטות לצוץ ברגע הכי לא צפוי....

After a great lot of thinking and many more sketches, I chose the dress that I'm going to make. It's gonna be made out of white silk, pleats are gathered at the shoulder and that's where the red coloring begins. The sleeve is made out of two parts - the lower part is made from red shiny vinyl and the upper part is made from a red fabric that is similar to silk but heavier. Three shades of red, very close in color but not quite the same, that's something I really wanted to have in my final design. From the shoulder to the bottom of the sleeve there is a strip of fur, inserted between the stitches. Yet not sure whether or not to have pockets on the sides, besides I feel a general confusion, so many decisions that have to be done. Transforming the sketches into 3d piece is not simple and usually that's when all the problems tend to appear...

Sea of swimsuits

ראשית אפתח בהתנצלות, וגם אתנצל על כך שאני בכלל מתנצלת (כי איזו דרך גרועה זו לפתוח פוסט). נעדרתי העדרות הרבה יותר מדי ממושכת שנבעה מעודף פרוייקטים, מטלות, הגשות ועייפות כללית וכרונית שהתלוותה לכך ועל כך התנצלותי. נקסט.

השיר נועה של הים אהוב עלי במיוחד. לא מעט פעמים אמרו לי מכרי שהם מוצאים דמיון ביני לבין נועה מהשיר ואכן גם אני לפעמים צוחקת ככה סתם ולרב תמצאו אצלי בתיק שקית עם תפוח. יחד עם זאת הבדל מהותי יש ביני לבין אותה הנועה והוא עניין הים, אני בניגוד אליה, ממש לא נעה של הים (ואני גם נעה בלי ו'). הרבה חול, הרבה יותר מדי שמש, חמסין, מים מלוחים ומעט מדי בגדים - כל אלה הם שמונעים ממני להשתייך אל הים, שהרי מרחוק, אני והמים התכולים דווקא חברים טובים.
למרות הפעמים הספורות בהן ביליתי בחוף בים בשנים האחרונות, בגדי ים יש לי בשפע. חדלתי מלגדול אי שם בכיתה ח' ולכן כל בגד ים שנקנה מאז (אחד בכל קיץ) הצטרף אל חבורת בגדי הים מהשנים הקודמות, הרגל קנייה שפסק בשנה שעברה מחוסר עניין לציבור.
בתור חובבת מושבעת של הדפסים גרפיים (רצוי בתבנית שחוזרת על עצמה) נראה לי שמה שמושך אותי יותר מכל בבגדי ים הן הדוגמאות העליזות והצבעוניות שלהם. כנראה שכמות הבד המעטה הדרושה ליצירת בגד ים מאפשרת למעצבי הטקסטיל להתפרע ולעשות כל מה שלא היה עולה בדעתם לעשות בעיצוב כל טקסטיל אחר המשמש ליצירת בגד באורך מלא.

וכך מאחר וצילומים בבגד ים ירדו מהפרק עוד לפני שהם עלו סרקתי לכבודכם בגדי ים נבחרים וגם את כובע הים האהוב עלי שעל אף שאינו נלבש מעולם שמורה לו פינה חמה בלב.

(כובע הים הלוהט בעל פרחי הגומי)

(בגד ים סטרפלס שלם שנקנה בויצ"ו)

My friends know that the beach and I don't get along. Too much sand, too much sun, heat, salty water more sun prevent me from spending my time at the beach.
Despite the few times that I've been at the beach in the last few years, somehow I have plenty of swimsuits.

As a great lover of graphic prints (preferably a repeated pattern) I think that what attracts me the most about swimsuits are their cheerful and colorful fabrics. I guess that because of the small amount of fabric required to create a swimsuit, textile designers allow themselves to go wild with the patterns and do whatever they would not do for any other textile.

Since I wouldn't like to be photographed in swimsuits I scanned some of my favorite ones and my beloved bathing cap.

Work in progress / Progress in work

מזה מספר שבועות אני מאיירת את הטור של רוני בר (לא המעצבת!) במגזין האינטרנטי Fashion Forward. רוני חיה ועובדת בפריס מזה מספר שנים והיא כותבת בכשרון מופלא על החיים האופנתיים בבירה הצרפתית על כל מה שמשתמע מכך מנקודת מבטה של מי שאינה ילידת המקום. עבורי ההזדמנות לאייר את הטור היא חוויה נהדרת מאחר ובניגוד לאיורים שאני יוצרת בלימודים המשמשים לרב כסקיצות הכנה לעיצוב הבגד עצמו כאן האיור הוא המטרה ולא האמצעי. כל איור אני מאותגרת מחדש, מנסה שלצייר משהו שעוד לא ציירתי, מנסה לעבוד בשיטה אחרת מזו בה עבדתי עד היום, לנסות טכניקות שאינן בהכרח מקובלות במסגרת הלימודים. באשר לתהליך העבודה - ראשית אני קוראת את הטור מספר פעמים, לוקחת קצת זמן להרהורים, מנסה לחשוב מה לאייר כך שהמילים יקבלו עוד איזה ערך קטן. אחר כך אני חושבת כיצד לאפיין את הדמות ואז אני ניגשת למלאכה בלי לדעת יותר מדי מה יצא - פשוט מתחילה. רב האיורים דורשים מספר נסיונות עד שאני מרוצה מהתוצאה שמתקבלת, לעתים תוך כדי העבודה אני משנה את הרעיון לאיור ולעתים את הטכניקה ולמעשה לומדת כל הזמן. על כל האיורים (מלבד הקולאז' עם הפפיונים) אני עובדת קודם כל באופן ידני, קווי המתאר נרקמים בעפרון ואחר כך בדף חדש ונקי שוב בעט פיילוט דק ושחור. הצביעה היא לעתים ידנית, בטושים או בצבעי מים ולעתים נעשית במחשב, כל שיטה ויתרונותיה.

It's been a few weeks since I've started illustrating for Roni Bar's (not the designer!) column at the online magazine Fashion Forward. Roni lives and works in Paris for several years, She writes with great talent about her fashionable experiences in the French city from the perspective of someone who isn't native. For me the opportunity to illustrate the column is a great experience since as opposed to the illustrations I create at school, which usually serve as preparatory sketches, here the illustrations are the actual goal rather than the means. Each drawing is a whole new challenge, every time I try to draw something I've never done before, work in another method or use a different technique than what I'm used to. As to the process - First I read the column several times, than I take some time for reflection, trying to think what to illustrate in order to add the words a small additional value. Later I think how to characterize the figure and afterwards I get to work - without knowing what would be the outcome.
Most of the illustrations require several attempts until I am satisfied with the results obtained, sometimes during the process I change the idea of the illustration and sometimes I realize the technique isn't the right one and in fact I'm learning all the time. All the illustrations (except for the collage with the bows) were made initially with pencils and then once again with a black thin pilot pen. Later I do the painting, with Photoshop or manually with markers or watercolors, Each method and it's advantages.

Bodysuit suit

מזה זמן מה בגדי הגוף מככבים על מדפי החנויות. לי עצמי יש בארון מספר בגדי גוף, שרידים מהתקופה בה פקדתי את שיעורי הבלט באופן קבוע. איני מרבה ללבוש אותם וזאת בעיקר משום שחסרים להם את התיקתקים הכה חיוניים שם למטה אי לכך לבישתם הופכת את החיים המסורבלים ממילא למסורבלים עוד יותר.
מסתבר שבאנגלית ישנן מילים נפרדות לשני סוגים של בגדי גוף: מילה עבור בגדי גוף המשמשים לצרכים אתלטים (leotard ) ומילה אחרת עבור בגדי גוף לשאר המטרות (bodysuit). דרך אגב יש גם מילים נוספות לתיאור בגד גוף המכסה גם את הרגליים (Unitard) או כזה העשוי ויניל (Catsuit) ואף כזה העשוי מגרביון (Bodystocking), מה שגרם לי להרהר על דלות השפה העברית בכלל ובתחום האופנה בפרט. בכל מקרה על פי ויקיפדיה בגד הגוף (bodysuit) מיועד ללבישה עם מכנסיים/ חצאית, כהלבשה תחתונה או כפריט יסוד. כנראה שהערך לא ממש עודכן מאז עלייתה של ליידי גאגא לשילטון, אשר שברה את כל החוקים (כמובן שלא רק את חוקי הבגד גוף) והחלה ללבוש את בגד הגוף כבגד בפני עצמו. ממש כך.

It's been a while since the bodysuits did their comeback. I have a few bodysuits myself from the days I used to dance but I don't wear them very often as they are not so comfortable.
In Wikipedia it is written that :"A bodysuit may be worn as a top for the smooth line it gives or because it cannot become untucked from one's trousers or skirt. They may also be worn by men and women as underwear, activewear, or foundation garments. Unlike the similar leotard, a bodysuit is not a form of athletic wear." I guess there was no update since Lady Gaga took over,
she broke all the rules and began wearing a bodysuit just the way it is. As simple as that.

Recent school work

סוף הסמסטר מתקרב בצעדי ענק ואיתו גם העומס גובר. על אף שחלק גדול מההגשות והמבחנים כבר מאחורי, חלק נכבד עוד לפני. הגשם שהחל היום רק מחזק את החשק שלי לבטלה ביתית אך כנראה שזו תאלץ להמתין לשבוע הבא או לזה שאחריו. סרקתי כמה מאיורי האופנה של השבוע החולף אך לצערי איכות הסריקה אינה מספקת (התוצאה בהירה יותר מהמקור וחלק מהצבעים כמעט ונעלמים), לכן נאלצתי לוותר על שאר האיורים. למי מכם שמבין בסורקים אשמח להצעות ייעול בנושא (גם הצעות בנושאים אחרים, ממי שאינו מבין בסורקים יתקבלו בברכה ובכלל כל דבר שיגרום לי לאתנחתא קלה מענייני הלימודים). שיהיה המשך שבוע טוב לכולם.

I'm sick

אני חולה. ומתבכיינת. הימים האחרונים עברו עלי בשיעול, קוצר נשימה, חום, הרגשה כללית רעה וים של שעמום. כבר כמה שנים שאני מתגאה בכך שלא הייתי חולה באמת כבר כמה שנים (חוץ מתופעות פסיכסומטיות שתקפו אותי בצבא, אך לא היה בהן חולי של ממש) וכנראה שהגורל הטה אוזנו והחליט להראות לי מה זה. ובכן הוא נתן מנה אחת אפיים וכך כל השבוע שכבתי לי במיטתי, חולה עד מאוד, מקבלת טיפול מלכותי מבני המשפחה (החלק הטוב של העניין) ומחכה להחלמה. אני עדיין חולה אך מקווה להחלים עד יום הולדתי שיחול בעוד יומיים ובינתיים דואגת משלל המשימות הבית-ספריות שמצטברות בצד... כנראה שלגוף יש את הדרכים שלו לומר שהוא זקוק למנוחה וכנראה שהעומס של הזמן האחרון לא הותיר לגוף ברירה אחרת. וכך כשהררי תרופות מונחים לצדי נזכרתי לי בשיר הקסום הזה מתוך מרי פופינס שהוא כל כך אופטימי ובגרסת הבית כפית הסוכר מוחלפת בכפית של דבש ומתווספת לתה חם עם חלב.

In ev'ry job that must be done
There is an element of fun
you find the fun and snap!
The job's a game

Nad ev'ry task you undertake
Becomes a piece of cake
A lark!  Aspree!
It's very clear to me

That a...
Spoonful of sugar helps the medicine go down
The medicine go down-wown
The medicine go down
Just a spoonful of sugar helps the medicine go down
In a most delightful way

A robin feathering his nest
Has very little time to rest
While gathering his
Bits of twine and twig

Though quite intent in his pursuit
He has a merry tune to toot
He knows a song
Will move the job along

For a...
Spoonful of sugar helps the medicine go down
The medicine go down-wown
The medicine go down
Just a spoonful of sugar helps the medicine go down
In a most delightful way

Recent school work

מלבד שלושת הדמויות התחתונות כולן איורים שנעשו לאחרונה במסגרת שיעור איור אופנה ואיור טכני, ללא ספק מהשיעורים האהובים עלי כרגע. כולם תרגילים שהוגדרה בהם טכניקת העבודה אך עם זאת ניתנה בהם גם מידה רבה של חופש.
הדמויות התחתונות הן מתוך ספר הסקיצות שלי, מחשבות ראשונות על הפרוייקט הנוכחי שעוסק בסריגים.

Besides the last three characters all are illustrations that were made in fashion illustration class and technical illustration class, definitely from my favorite classes right now.
The lower figures are sketches from my sketch book, first thoughts about the current project which deals with knitwear.

Gray scale

העומס בלימודים גדל מיום ליום ועל אף הרצון העז שלי לעדכן לעתים קרובות יותר אני פשוט לא מספיקה. אני קמה השכם בבוקר, הרבה לפני השעה בה אני צריכה לצאת מהבית (וזאת מפני שלוקח לי המון זמן להתארגן בבוקר) אל עוד יום לימודים מפרך. הלימודים מאוד מאוד אינטנסיביים, לעתים אני נהנת יותר ולעתים פחות אך מה שבטוח הוא שהימים מלאים באתגרים ולא רק כאלו הקשורים בתפירה, באיור או בעיצוב אלא גם הרבה מאוד אתגרים הקשורים בתכנון זמן ובהתמודדות עם לחץ וביקורת.
מעניין לראות את האנשים הסובבים אותי ואת התמודדותם עם אותם אתגרים, התגובות של כל אחד לאותם מצבים הם כל כך שונות, מה שקל לאחד קשה מנשוא עבור אחר ומה שמשעשע מישהו גורם לזה שלידו לפרוץ בבכי. כנראה שהכל תלוי בעיני המתבונן ובנקודת המבט. הדרמות הקטנות שמתחוללות בכל יום בלימודים הן הרי כלום לעומת הדרמות של החיים האמיתיים ולכן חשוב לשמור על פרופורציות, להרים מדי פעם את העיניים מהדף הקטן בו ממוקדות עינינו ולזכור שהדברים אינם רק שחור ולבן.

Home sweet home

Zippers and buttons

כפתורים מייצגים בעיניי סוג של עדינות. באופן מיידי הם מתקשרים לי עם חולצות עדינות יותר, מחוייטות יותר ורציניות יותר. רוכסנים לעומת זאת נתפסים בעיני כמשהו יותר קשוח ומחוספס אשר נותן גימור יומיומי יותר לבגד. כמובן שאין חוקים באופנה, על כן לעתים קרובות מתהפכות היוצרות ורוכסים ועדינות הולכים יד ביד באותה החולצה או כפתורים מחוספסים תופסים מקום של כבוד בג'קט.

I think buttons represent a sort of softness. They Immediately remind me gentle blouses and other tailored items. On the other hand zippers are more rough thus give the clothes an everyday finish. Of course there are no rules in fashion and often it's just the other way around.

Purple haze

Rose romance

image from MAC collection rose romance

Love this shade of pink! It makes a romantic atmosphere and gives a feeling of lightness.

items: sunglasses- Henrik Vibskov baking cups, earrings, nail polish- chanel, clutch-Van Patten, watch-Versace, shoes- Promise, teapot