Showing posts with label fashion forward. Show all posts
Showing posts with label fashion forward. Show all posts

Friday, 15 April 2011

Step Forward

בשבוע שעבר עלה האתר המחודש של פאשן פורווד. למי שאינו בקיא בפרטים אומר בקצרה כי המגזין האינטרנטי הוקם לפני קצת למעלה משנה על ידי שלי פלג ועפר יגר, ללא ספק הבחורות הכי תותחיות בעיר (וגם מחוצה לה), ואחרי מספר חודשים של פעילות נמרצת נקנה על ידי מאקו. צעד לא קטן לחברותיי וצעד ענק לחובבי האופנה בארץ.
במגזין הנוכחי מופיעה הפקה יפהפיה עם ליאל דניר המושלמת והפקה נוספת שצילמה רוני כנעני בה הופקדתי אני על הסטיילינג והאיור.



הדוגמנית המופלאה היא לודה דולגונין לmc2, איפור ושיער הדר קדמן. את ההפקה בשלמותה תוכלו לראות כאן.

חוץ מזה בכל יום רביעי מתפרסם המדור שלי ציידת הוינטג', להלן המדור הראשון.

דרך המשי: מסע בעקבות צעיפי הרמס


אם תמצמצו יש סיכוי לא מבוטל שתפספסו את האביב. למרבה הצער העונה הכי מרגשת מבחינה אופנתית היא גם הקצרה ביותר אצלנו. אבל מכיוון שהאביב, קצר ככל שיהיה, הוא גם זה שמעניק לנו את השקיעות היפות ביותר ואת מזג האוויר הכי נעים, הוא בהחלט ראוי לפריטים מופלאים משלו, כמו למשל צעיף משי.

בראש המשפחה המוצלחת של צעיפי המשי עומד בית האופנה הצרפתי הוותיק הרמס. העסק של משפחת הרמס החל ב-1837 כסדנה לייצור ציוד לרוכבים. רק ב-1937, מאה שנה לאחר שהוקם, הוצגו לראשונה הצעיפים המפורסמים שנארגו ממשי סיני גולמי. מאז ועד היום יצרו בהרמס למעלה מ-2,500 עיצובים שונים וכל דגם מהם זוכה לשם ייחודי משלו המופיע על גבי הצעיף. המטפחות מעוטרות בדרך כלל בציורי סוסים, שרשראות, עלים, אלמנטים מוזהבים וסמלי יוקרה אחרים. ההדפסה נעשית בטכניקה ידנית מסורתית והשוליים נתפרים בעבודת יד. בהתאם להשקעה גם המחיר ממש לא מתאים לכל כיס – 130 דולר תעלה לכם מטפחת קטנה, ואם תרצו להתעטף בצעיף משי קשמיר גדול תצטרכו להשקיע כבר 980 דולר.

גרייס קלי, אודרי הפבורן, הילארי קלינטון ושרה ג'סיקה פרקר – כולן התעטפו בשלב זה או אחר בצעיפים של הרמס. אבל עבור רובנו האפשרות הריאלית לשים את היד על צעיף של המותג היא לחפש מציאות ברשת. באיביי ניתן להשיג צעיפים מקולקציות קודמות במחיר נמוך מהמחיר המקורי אך גם זה לא עסק זול. כמו כן לא קל להעריך את מידת האותנטיות של אותם צעיפים. בין השאר תוכלו לדעת שצעיף מזויף כאשר התפירה בשוליים יוצרת גלים ועיוותים בקצוות, אם הכיתוב "הרמס" מופיע בשחור או אם שמו של הצעיף אינו מופיע. אם תחליטו לוותר על תווית המותג הנכספת, ייפתח בפניכם צוהר לעולם שלם של מטפחות יפהפיות במחירים נמוכים בהרבה.
אבל גם כאשר המילה "משי" כלולה בחיפוש רבים מן הצעיפים שיופיעו עשויים בכלל פוליאסטר, בן דודו המרושע והסינתטי של המשי. קשה להבחין ביניהם רק על פי התמונה אך לרוב הרכב הבד יפורט על ידי המוכר. כשמדובר בוינטג' אין צורך להתפשר, מחירם של צעיפי המשי לא בהכרח גבוה יותר אך המגע והמראה היוקרתי שלהם עולים בהרבה על קרוביהם הסינתטיים.

Friday, 16 April 2010

Work in progress / Progress in work













מזה מספר שבועות אני מאיירת את הטור של רוני בר (לא המעצבת!) במגזין האינטרנטי Fashion Forward. רוני חיה ועובדת בפריס מזה מספר שנים והיא כותבת בכשרון מופלא על החיים האופנתיים בבירה הצרפתית על כל מה שמשתמע מכך מנקודת מבטה של מי שאינה ילידת המקום. עבורי ההזדמנות לאייר את הטור היא חוויה נהדרת מאחר ובניגוד לאיורים שאני יוצרת בלימודים המשמשים לרב כסקיצות הכנה לעיצוב הבגד עצמו כאן האיור הוא המטרה ולא האמצעי. כל איור אני מאותגרת מחדש, מנסה שלצייר משהו שעוד לא ציירתי, מנסה לעבוד בשיטה אחרת מזו בה עבדתי עד היום, לנסות טכניקות שאינן בהכרח מקובלות במסגרת הלימודים. באשר לתהליך העבודה - ראשית אני קוראת את הטור מספר פעמים, לוקחת קצת זמן להרהורים, מנסה לחשוב מה לאייר כך שהמילים יקבלו עוד איזה ערך קטן. אחר כך אני חושבת כיצד לאפיין את הדמות ואז אני ניגשת למלאכה בלי לדעת יותר מדי מה יצא - פשוט מתחילה. רב האיורים דורשים מספר נסיונות עד שאני מרוצה מהתוצאה שמתקבלת, לעתים תוך כדי העבודה אני משנה את הרעיון לאיור ולעתים את הטכניקה ולמעשה לומדת כל הזמן. על כל האיורים (מלבד הקולאז' עם הפפיונים) אני עובדת קודם כל באופן ידני, קווי המתאר נרקמים בעפרון ואחר כך בדף חדש ונקי שוב בעט פיילוט דק ושחור. הצביעה היא לעתים ידנית, בטושים או בצבעי מים ולעתים נעשית במחשב, כל שיטה ויתרונותיה.

It's been a few weeks since I've started illustrating for Roni Bar's (not the designer!) column at the online magazine Fashion Forward. Roni lives and works in Paris for several years, She writes with great talent about her fashionable experiences in the French city from the perspective of someone who isn't native. For me the opportunity to illustrate the column is a great experience since as opposed to the illustrations I create at school, which usually serve as preparatory sketches, here the illustrations are the actual goal rather than the means. Each drawing is a whole new challenge, every time I try to draw something I've never done before, work in another method or use a different technique than what I'm used to. As to the process - First I read the column several times, than I take some time for reflection, trying to think what to illustrate in order to add the words a small additional value. Later I think how to characterize the figure and afterwards I get to work - without knowing what would be the outcome.
Most of the illustrations require several attempts until I am satisfied with the results obtained, sometimes during the process I change the idea of the illustration and sometimes I realize the technique isn't the right one and in fact I'm learning all the time. All the illustrations (except for the collage with the bows) were made initially with pencils and then once again with a black thin pilot pen. Later I do the painting, with Photoshop or manually with markers or watercolors, Each method and it's advantages.

Thursday, 25 February 2010

Fashion forward / Fashion fur ward





השבוע הראשון של תחילת הסמסטר החל בסערה. הלחץ והעומס מחוללים סערה בראשי ובד בבד הטמפרטורות בחוץ יורדות והגשם מטפטף לו. המטלות נערמות כאילו מעולם לא יצאנו לחופשה ומכסת שעות השינה קוצצה באופן משמעותי. בתוך כל השגעון הזה ארע השבוע מאורע מאוד מרגש ומשמח. יציאת הגליון הראשון של מגזין האופנה האינטרנטי הראשון, הלוא הוא Fashion Forward. ראשית אני שמחה עבור שלי ועפר היפות והאמיצות שיצאו להרפתקה אדירה ומציגות תוצר מרשים, איכותי וכיפי. שנית, אני שמחה על ההזדמנות שניתנה לי להיות נערת השער ועוד על רקע הבריכה היפה שבקיבוץ איילון. אתם כמובן מוזמנים להתרשם בעצמכם מהמגזין, מההפקה ומאיור שלי אשר נמצא בעמוד האחרון.
במדור "לפרק את הטרנד" שכותבת נורית בת יער עבור המגזין נכתב השבוע על הטרנד המנומר. אני חייבת להתוודות שעל אף חיבתי הגדולה למנומר, ברשותי שני פריטים מנומרים בלבד - תיק וכפפות. וכך הצטלמתי לי כשבידי התיק המנומר שסבתי קיבלה במתנה מסבי בשנות ה- 70 לאחר שחזר מטיול באפריקה. יש יסוד סביר להניח כי פרוות הנמר היא אמיתית, אך התיק כבר ברשותי והוא לא פחות ממהמם ולכן החלטתי להשתמש בו על אף הקונוטציה השלילית ורחמי על הנמר המסכן, דילמה לא פשוטה.
מה אתם חושבים על העניין?

סוודר - וינטג' (לורה אשלי)
מעיל - Twentyfourseven
ג'ינס - אמה
שרשרת - הכנתי בעצמי
תיק - וינטג'
נעליים - לאפייט

פורים שמח ומבדח!

This week was the launching of Fashion Forward magazine. The amazing Shelly and Ofer are responsible for it and I had the honor to be the first cover girl. So fun and exciting!
This week on the magazine there was a column about the leopard trend, what made me realize that in spite my great sympathy for it I only have two speckled garments in my closet - a small bag and a pair of gloves. That's the bag which my grandma got as a present from my grandpa in the seventies when he returned from Africa. There is a reasonable chance that it is real leopard fur but I decided that since I already own it I would use it anyway, quite a dilemma though. what do you think?

jumpsuit - vintage (Laura Ashley)
coat - Twentyfourseven
jeans - Emma
necklace - DIY
bag - vintage
shoes - Gabriele