בנוסף לחשבון הנפש שערכתי עם עצמי, ערכתי גם חשבון קטן ומתמשך עם ארוני והחלטתי אילו בגדים אדון לכף החיים ואילו לכף המוות (זה פחות אכזרי ממה שזה נשמע - הבגדים פשוט עוברים למישהו שיותר זקוק להם). החצאית והחולצה נקנו בזארה בשנה החולפת, החולצה לפני מספר חודשים והחצאית ממש בשבועות האחרונים ומיותר לציין ששניהם עברו את הניפוי. שניהם פריטי מפתח, כאלה שנלבשים לעתים קרובות ומשתלבים היטב עם פריטים אחרים בהתאם למצב הרוח, למאורע ולמזג האוויר. אופנתיים במידה רבה, על זמניים לא פחות, סוג של בייסיק שמתאים גם לחורף וגם לקיץ ובמיוחד לעונה הנוכחית והכמעט בלתי קיימת - הסתיו.
השרשרת היא פריט מפתח מסוג שונה לחלוטין. היא מציאת המציאות שלי בגזרת האקססוריז והיא אפילו לא נרכשה באיטרנט, אלא בחנות היד שנייה התל אביבית - פומרנץ. השרשרת הזו עשוייה פלסטיק טהור וירקרק מהסוג שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים ולראייה בכל פעם שאני עונדת את השרשרת הזו היא מקבלת שלל מחמאות וגונבת את ההצגה מהלבוש כולו. על אף אחוז הפלסטיק הגבוה והצבע הזרחני-משהו לי היא מזכירה בכלל תכשיטים אפריקאיים ולכן נראתה לי מתאימה ביותר לשילוב עם החולצה המנומרת וחצאית בצבע חול ליצירת לוק של סוואנה אפריקאית.
